בצורות, שיטפונות, גלי חום. הנטייה הטבעית היא לחשוב על אסונות אקלימיים כמשהו שמחריף מלחמות, מוסיף דלק למדורה שממילא בוערת. זה אינטואיטיבי, זה נשמע הגיוני, וראשי מדינות ומזכירי אונ"ם אמרו זאת בפה מלא שנים. אבל האם זה באמת כך?
מה שמתברר מהמחקר העדכני הוא שהתמונה מורכבת בהרבה ממה שנהוג לחשוב. אותו שיטפון, אותה בצורת, יכולים להוביל בהקשרים שונים לתוצאות מנוגדות לחלוטין. ולפעמים, דווקא בתוך האסון, קורה משהו מפתיע.
החוקרים שאלו את עצמם שאלה שנשמעת פשוטה אך לא קיבלה עד כה מענה ממצה: באילו תנאים בדיוק שינוי האקלים מחריף קונפליקטים מזוינים, ובאילו תנאים הוא דווקא מפחית אותם? כדי לבדוק זאת, הם עברו על עשרות מקרי קונפליקט שנפגעו מאסונות אקלימיים ברחבי אפריקה, אסיה והמזרח התיכון, ובחנו לעומק תהליכים היסטוריים בסוריה, אוגנדה, פקיסטן, סומליה ואינדונזיה. הם עקבו אחרי הנתיבים הסיבתיים המדויקים שדרכם אקלים ואלימות מתחברים, ושאלו מה בעצם קורה בשטח כששני כוחות גדולים, טבע ומלחמה, נפגשים.
Washed Out: Policy and Practical Considerations Affecting Return after Hurricane Katrina and Superstorm Sandy
מה קורה למשפחות שנאלצות לעזוב את בתיהן בעקבות אסון טבע, וכיצד הן מחליטות אם לחזור, לעבור למקום חדש, או להישאר תקועות באמצע? הוריקן קטרינה וסופת
