האם השלום העולמי הוא חלום בר-השגה, או אשליה שחוזרת על עצמה שוב ושוב?
בני אדם חולמים על עולם ללא מלחמה מאז ומתמיד. אבל יש תקופות שבהן החלום הזה נראה ממש בהישג יד: אחרי מלחמת העולם הראשונה האמינו רבים שהקמת חבר הלאומים תשים קץ למלחמות לנצח. אחרי נפילת חומת ברלין, אינטלקטואלים מובילים הכריזו שההיסטוריה עצמה הגיעה לסיומה. ויש תקופות שבהן אותו חלום נראה לא פחות מאשליה מסוכנת.
מה גורם לאנושות לנדנד בין אופטימיות לפסימיות ביחס לשלום? האם יש דפוס עמוק יותר שמסביר מדוע כל גל של תקווה נשבר בסופו של דבר?
מחקר חדש עוקב אחר הרעיון של שלום עולמי לאורך יותר משלוש מאות שנה, מהצעות השלום של המאה ה-17 דרך הנאורות, המאה ה-19, שתי מלחמות העולם ועד לעולם של ימינו. המחקר נשען על ניתוח רחב של מקורות ראשוניים וספרות מחקרית עדכנית, ובוחן את הרעיונות, המוסדות וההתפתחויות ההיסטוריות שבכל תקופה עיצבו את האמונה שניתן להשיג שלום. האם יש לוגיקה פנימית למחזוריות הזו? ומה היא אומרת על הסיכויים לשלום בעולם של היום?
The model of ethnic democracy: Israel as a Jewish and democratic state / Sammy Smooha
המאמר "המודל של דמוקרטיה אתנית: ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" מאת סמי סמוחה דן במושג "דמוקרטיה אתנית", שהוא סוג של מדינה דמוקרטית, אך דמוקרטיה המזוהה עם
