דוגמאות

האתיקה של הפיצוי ׳צדק מתקן׳ בספרות התלמודית לאור תאוריות מודרניות בדיני נזיקין

מאמר אקדמי להורדה בחינם (pdf)

איך לצטט לפי APA

מור, ש׳ (2010). האתיקה של הפיצוי: ׳צדק מתקן׳ בספרות התלמודית לאור תאוריות מודרניות בדיני נזיקין. ראשית: עיונים ביהדות, 2, 25-53.

קבל סיכום בעברית של המאמר

מה פירוש להחזיר לאדם את מה שנלקח ממנו? האם פיצוי נועד רק לתקן את הנזק, או שהוא גם עונש, הרתעה ושיקול של טובת הציבור? שאלות אלו מעסיקות את תורת הנזיקין המודרנית, שבה מתעמתות גישות הנשענות על אריסטו ועל תפיסת הצדק המתקן עם גישות כלכליות הרואות בחוק כלי למיקסום רווחה. אך הן עולות גם בספרות חז"ל, ולא תמיד באותה צורה.

המאמר מתמקד במקבץ תקנות במשנת גיטין פרק ה, העוסק בשאלה מאילו נכסים גובים חוב, נזק או כתובת אישה: מן הנכסים הטובים ביותר, מן הבינוניים או מן הגרועים. מאחורי הפרטים הטכניים מסתתרות הכרעות עקרוניות על אחריות, על זדון, על זכויות קניין ועל היחס בין הפרט לקהילה. המחברת בוחנת את המקבץ בארבעה מעגלי מקורות: המשנה, התוספתא, המכילתא דרשב"י והתלמודים, הירושלמי והבבלי. היא קוראת אותם בעזרת מושגים ותבניות מן הדיון המודרני בדיני נזיקין, ומנסה לחלץ מן הטקסטים תפיסות מטה־הלכתיות שאינן מנוסחות בהם במפורש.

השאלה המרכזית היא האם החיבורים הללו, שנוצרו בתקופות ובנסיבות שונות, מחזיקים באתיקה אחת של פיצוי או שכל אחד מהם מציע תשובה משלו למטרת הפיצוי. האם יש הבדל בין הדרך שבה הם מנמקים את התקנות, ומה אפשר ללמוד מכך על ההקשר ההיסטורי ועל העולם הערכי של בעלי הסוגיות? התשובות עשויות להפתיע גם את מי שמכיר היטב את התלמוד וגם את מי שמכיר את תורת הנזיקין.

ad

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך