בישראל זוכרים את הרב מאיר כהנא בעיקר כמנהיג תנועת "כך", שנפסלה מלהתמודד לכנסת. אבל לפני כן היו שנים קצרות בארצות הברית, בשיאה של המחאה נגד מלחמת וייטנאם ובעיצומם של מאבקי השמאל החדש, שבהן הקים את הליגה להגנה יהודית. בתקופה ההיא נראה שדווקא הרדיקלים משמאל, ולא רק הימין, הם שהציבו לו את המודל. איך הגיע איש שעמדותיו היו ימניות ביותר לאמץ את הכלים, הסגנון והרטוריקה של מי שנאבקו בממסד?
המאמר מציע לקרוא את כהנא מחדש דרך ההקשר האמריקאי שבו התעצבה משנתו, ולא רק דרך הציונות. הוא שואל מה היה מקומו בין היהודים הרדיקלים של אותן שנים, מה ביקש לומר על הליברליזם, על האנטישמיות ועל השואה, ועד כמה אפשר להבין אותו כחלק מהזירה היהודית האמריקאית של סוף שנות השישים ותחילת השבעים. השאלה נוגעת גם לדימוי של "היהודי החדש", ליחס למעמד ולמיעוטים, ולוויכוח הגדול בין השמאל הישן, השמאל החדש והניאו־שמרנים.
המחקר הוא עיון היסטורי אנליטי: הוא קורא את דבריו ופעולותיו של כהנא לצד אירועים, ארגונים וטיעונים של בני דורו, ומציב אותם זה מול זה כדי לבחון קווי דמיון ופערים. התוצאה היא תמונה מורכבת יותר מהזיכרון המקובל, שמאירה גם את שורשיהן של תפיסות שממשיכות לעצב את הקהילה היהודית באמריקה.






