מה קורה ללוחמים אחרי שהם מורידים מדים? רוב המחקר על חיילים משוחררים עסק בצד הכואב: טראומה, פגיעה מוסרית ומצוקה נפשית. אבל חיים אחרי שירות צבאי אינם רק סיפור של פגיעה. יש מי שחוזרים עם גאווה, תחושת מסוגלות ושביעות רצון מהחיים, ויש מי שנושאים עמם משקל כבד. השאלה היא מה מבדיל ביניהם, ואיזה תפקיד יש לכך שאדם מחזיק בעמדות פוליטיות מסוימות.
המאמר מתמקד בישראל, מקום ייחודי שבו הגבול בין הצבא לחברה מטושטש, גיוס החובה נתפס כחלק מהזהות האזרחית, ורבים ממשוחררי הצבא ממשיכים לשרת במילואים. בהקשר כזה, האם עמדות כמו הצבעה לימין או לשמאל, אמונה ב"צבא העם" או התנגדות עמוקה למיליטריזם משפיעות על האופן שבו חשיפה לאלימות בשירות משתקפת בחיי האזרח? שאלת המחקר המרכזית היא האם עמדות פוליטיות מתווכות את הקשר בין חוויות אלימות בצבא לבין הסתגלות, והמחברים בוחנים הסתגלות במובנים חיוביים ושליליים כאחד.
כדי לבדוק זאת סקרו החוקרים יותר מ־300 סטודנטים בשלוש אוניברסיטאות בישראל, ששירתו בצה"ל בתפקידים קרביים, תומכי לחימה או מנהליים באזורי לחימה. המשתתפים מילאו שאלון אנונימי מקוון ארוך שבדק חוויות לחימה, עמדות פוליטיות וחברתיות כלפי הצבא, וכן שבעה אינדיקטורים של הסתגלות, מבריאות ושביעות רצון ועד תסמיני דחק ופגיעה מוסרית. את הקשרים ביניהם ניתחו באמצעות רגרסיות ומודל משוואות מבניות.






