דוגמאות

פרשנות תכליתית של המכרז הציבורי – מתודולוגיה

מאמר אקדמי להורדה בחינם (pdf)

איך לצטט לפי APA

כורם, א' (2023). פרשנות תכליתית של המכרז הציבורי – מתודולוגיה. משפט וממשל, כה, 259–306.

קבל סיכום בעברית של המאמר

מדי יום מתפרסמים בישראל מכרזים ציבוריים שבאמצעותם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות מוציאים מכיסנו מיליארדי שקלים. כל מכרז כזה הוא מסמך שעשרות אנשים קוראים ומבינים אחרת: מנסח התנאים, המציע שהגיש הצעה, המציע שהחליט לא להגיש, ועדת המכרזים ולבסוף גם השופט. אז כאשר מתגלעת מחלוקת על משמעות של תנאי אחד, ואפילו על אות אחת בו, לפי מה בדיוק מכריעים? דווקא כאן, בשאלה שנראית טכנית, מצויה אחת הנקודות העמומות ביותר בדיני המכרזים, אף שאלה פועלים בישראל יותר מיובל שנים.

במשפט הישראלי קיימת שיטת פרשנות אחת שחלה על כל הטקסטים המשפטיים, מחוזה ועד חוק יסוד: הפרשנות התכליתית. היא מורה לפרשן לחפש את תכלית הטקסט ולהגשים אותה. אלא שהמכרז הציבורי הוא יצור כלאיים: עקרונותיו צמחו מן המשפט המנהלי ומחובותיה של הרשות כלפי הציבור, ובתוך הליכי המכרז עצמם נרקם חוזה בין עורך המכרז לבין כל מציע ומציע. מה עושים כאשר רצונם הפרטי של הצדדים מצביע לכיוון אחד ועקרונות השוויון וההגינות מצביעים לכיוון אחר?

העיון שלפניכם מבקש לתרגם את העמדה העקרונית בדבר פרשנות תכליתית לכלי עבודה ממשי. הוא עובר על התפתחות דיני המכרזים בפסיקה ובחקיקה, על הקונסטרוקציה החוזית שנבנתה בבית המשפט העליון ועל המשפט המשווה באנגליה, באוסטרליה ובקנדה, ומשם אל השאלות המעשיות: כיצד נקבעת לשון המכרז, מאיזה מקורות לומדים על כוונת הצדדים, אילו חזקות תכלית מונחות לפני הפרשן, וכיצד נוהגים כאשר בסוף הדרך נותרים שני פירושים סבירים שאינם יכולים לחיות זה עם זה.

ad

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך