מה קורה כשמשבר עולמי פוגש ספרות ומולידה יצירה חדשה, שמפוזרת לא בהוצאת ספרים מסורתית אלא ברדיו, באתרי חדשות וברשתות החברתיות? בעיצומו של הסגר הראשון בעקבות מגפת הקורונה, כתב אתגר קרת שני סיפורים קצרים, "בחוץ" ו"זיתים או סוף העולם בלוז", שהושמעו לראשונה בתוכנית רדיו ולאחר מכן הופצו במרחב הדיגיטלי. סיפורים אלה, שנכתבו במהירות ובתגובה ישירה למציאות המשתנה, מציעים הצצה נדירה לאופן שבו ספרות עברית מגיבה בזמן אמת לטראומה קולקטיבית.
המאמר מבקש לבחון כיצד יצירות אלה מבטאות תופעה שניתן לכנותה "ספרות קורונה היברידית", מושג שנשען על רעיון ההיברידיות כפי שפותח בהגות הספרותית והפוסט-קולוניאלית. השאלה המרכזית העומדת בבסיס הדיון היא כיצד משתלבים זה בזה שני מובנים של היברידיות: זה הנוגע לאופן ההפצה והקבלה של הטקסט, המשלב מדיה מסורתית ודיגיטלית, וזה הנוגע למבנה הפנימי של הסיפורים עצמם, על יסודות הפנים והחוץ, הפרט והקולקטיב, שמתערבבים במציאות כאוטית.
באמצעות קריאה צמודה בשני הסיפורים, תוך תשומת לב למוטיבים חזותיים כמו מגע, חיבוק ומרחק, וכן להקשר שבו נוצרו ופורסמו, מתפתח דיון בשאלה מהי אותה יצירה ספרותית שנולדת מתוך רגע של חוסר וודאות קיצוני, ומה היא מבטאת על מקומה של הספרות העברית בעידן דיגיטלי גלובלי.
