מה משותף לבחירה בין סלט לפיצה, לשאלה אם למשוך את מנוף הקרונית או לתגובה הנכונה במבחן סטרופ? שלושת המצבים הללו מציבים אותנו מול קונפליקט אך האם מדובר באותו סוג של תהליך פסיכולוגי, או שכל קונפליקט הוא תופעה נפרדת? שאלה זו העסיקה חוקרים במדעי ההתנהגות והקוגניציה במשך שנים רבות, ועדיין אין הסכמה ברורה אם קיימת תיאוריה אחידה שיכולה להסביר את כל סוגי הקונפליקטים, מהפשוטים ועד המורכבים ביותר.
הסקרנות שהניעה את החוקרים נגעה בשאלה האם ניתן לאחד קונפליקטים ממקורות שונים במסגרת תיאורטית אחת. האם הבחירה בין פיתוי מיידי לתגמול עתידי, ההכרעה בין עקרון מוסרי לתוצאה תועלתנית, והתגובה הנכונה במצב של מידע סותר, נובעים ממנגנונים משותפים? כדי לבחון זאת, פיתחו החוקרים מודל אינטגרטיבי חדש שמציע לראות את הקונפליקט כחלק ממבנה היררכי של מטרות ופעולות, שבו רמות שונות של הפשטה ומורכבות משפיעות על אופן היווצרות הקונפליקט ופתרונו.
במאמר מוצגות ארבע הנחות יסוד חדשניות, השופכות אור על הדרכים שבהן פועלת מערכת השליטה האנושית בתנאי קונפליקט. אך האם באמת ניתן לגשר בין העולמות השונים של מחקרי שליטה עצמית, מוסר וקוגניציה? כדי לדעת, תצטרכו להעמיק ולקרוא את המאמר עצמו.
