איך ילדים ומבוגרים חושבים על בעיות חשבוניות? האם הציור שהם מציירים משקף את מה שהם באמת מבינים, או אולי אפילו מעצב את האופן שבו הם פותרים את הבעיה? כבר שנים שמדענים מנסים לפענח את התפקיד שממלאים ייצוגים מנטליים בתהליך פתרון בעיות, ובמיוחד כשמדובר בבעיות מילוליות במתמטיקה, כאלה שמערבות גם הבנה של הסיטואציה וגם של המספרים עצמם.
יש מי שטוענים שהאופן שבו אנחנו מדמיינים את הבעיה משפיע ישירות על הדרך שבה ניגש לפתור אותה. האם אנחנו רואים בעיני רוחנו סדר של שלבים? או אולי אוספים של פריטים? מכאן עולה שאלה מרתקת: האם לציור שמציירים פותרי הבעיות יש תפקיד של ממש, שמעבר להיותו רק איור של המצב? אולי הוא חושף משהו עמוק יותר על איך המוח שלנו מעבד את הנתונים?
חוקרים מצרפת ושווייץ ביקשו לבדוק בדיוק את זה. הם פנו גם לילדים בכיתה ה וגם למבוגרים וביקשו מהם לפתור סדרה של בעיות חשבוניות מילוליות, אבל עם טוויסט: אחרי כל שאלה, המשתתפים התבקשו גם לצייר את הבעיה בדרך שתעזור למישהו אחר להבין ולפתור אותה. מה בדיוק גילו החוקרים כשהשוו בין סוגי הציורים לסוגי האסטרטגיות?
