האוויר שאנו נושמים נראה אולי שקוף, אך לעיתים הוא עמוס באיומים בלתי נראים. באפריקה, יבשת של פיתוח מואץ והזדמנויות, האיום הזה מתגלה במלוא חריפותו: זיהום אוויר גובר שמתחבר בקשר הדוק עם שינויי האקלים. כשערים צומחות במהירות, תחבורה מתרבה, תעשיות נפתחות ודלקים מזהמים ממשיכים להזין בתים ומפעלים, השמים שמעלינו נעשים כבדים יותר. באותו הזמן, שינויי האקלים יוצרים מצבים של חום קיצוני, סופות אבק ואירועים אקלימיים קיצוניים שמחמירים את איכות האוויר. השילוב הזה משפיע לא רק על הסביבה, אלא על כל איבר בגוף האדם.
מה קורה כאשר מיליוני אנשים, בהם ילדים רכים ונשים הרות, שואפים מדי יום חלקיקים זעירים שיכולים לחדור לדם? האם ההשפעות הבריאותיות שנובעות מהאוויר המזוהם מתבטאות גם במחיר כלכלי כבד למדינות שכבר מתמודדות עם אתגרי תשתית ובריאות? והאם אפשר בכלל להתמודד עם האתגר הזה כשאין כמעט נתונים או מערכות ניטור?
השאלות האלו העסיקו קבוצת חוקרים שביקשו להבין לעומק את המצב באפריקה: מהן רמות הזיהום ביבשת? מהן ההשלכות הבריאותיות של חלקיקים נשימים עדינים? כיצד שינויי האקלים משפיעים על המצב? וכיצד ניתן לשלב בין מדיניות סביבתית לבין מדיניות בריאות ופיתוח כלכלי?
כדי לענות על השאלות האלו, החוקרים בחנו שפע מחקרים עדכניים שהתפרסמו בשנים האחרונות, ניתחו נתוני זיהום ותחלואה, התעמקו בהקשרים כלכליים וחברתיים והציעו גם דרכים אפשריות לפעולה. הם התייחסו במיוחד לאוכלוסיות פגיעות כמו ילדים, נשים ומי שחיים בעוני אנרגטי, ושאלו כיצד אפשר למנוע את העתיד הבריאותי הקשה שמתקרב בצעדי ענק.
