חרדה חברתית היא אחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר, ובכל זאת רוב הסובלים ממנה אינם מאובחנים, ובין הופעת ההפרעה לבין המגע הראשון עם טיפול עוברות לא פעם שנים רבות. יש בכך אירוניה כואבת: כדי לקבל אבחנה צריך לשבת מול איש מקצוע ולדבר בגלוי על הפחד מסיטואציות חברתיות, בדיוק הדבר שהסובלים ממנה נוטים להימנע ממנו. מכאן עולה השאלה אם כלי חדשים, מבוססי בינה מלאכותית, יוכלו יום אחד לסייע בזיהוי מוקדם.
המחקר בוחן שאלה ממוקדת: האם מודל השפה הגדול GPT-4 מסוגל להעריך את חומרת תסמיני החרדה החברתית של אדם רק על סמך תמלול של ראיון מובנה למחצה, בלי אימון מיוחד לצורך כך? החוקרים גייסו מתנדבים מהאוכלוסייה הכללית בגרמניה וקיימו איתם ראיונות בשיחת וידאו, שבהם נשאלו על התנהגותם, מחשבותיהם ורגשותיהם בסיטואציות חברתיות שונות. הראיונות הוקלטו, תומללו ותורגמו לאנגלית, והמודל התבקש לנחש את הציון שהמשתתף קיבל בשאלון דיווח עצמי מקובל. לאחר מכן נבדק עד כמה ההערכות של המודל קרובות לציונים האמיתיים, ובאילו מצבים הוא מצליח יותר ובאילו פחות.
מה קורה כשמכונה "מקשיבה" לאנשים מדברים על חייהם החברתיים, ועד כמה אפשר לסמוך על מה ששמעה? התשובות נמצאות במאמר המלא.
