כמה פעמים גלגלתם עיניים על תמונה מסוננת של גוף מושלם באינסטגרם, ואז מצאתם את עצמכם בוחנים את עצמכם במראה בעין קצת יותר קריטית? התחושה הזו אינה מקרית, והיא מעוררת שאלה שמעסיקה חוקרים ברחבי העולם: האם החשיפה לתמונות של יופי אידיאלי ברשתות החברתיות אכן פוגעת בתפיסת הגוף שלנו, ואם כן, כיצד וברמה של מי?
בעוד שמחקרים קורלטיביים רבים מצאו קשר בין שימוש ברשתות חברתיות לבין אי שביעות רצון מהגוף, רק מחקרים אקספרימנטליים, שבהם משתתפים נחשפים באופן מבוקר לתמונות שונות, יכולים ללמד אותנו על קשר סיבתי אמיתי. בעשור האחרון נערכו עשרות מחקרים כאלה, שבחנו כיצד חשיפה קצרה לתמונות של גוף אטרקטיבי, רזה או חטוב משפיעה על איך אנשים מרגישים לגבי גופם, לעומת חשיפה לתמונות ניטרליות או אפילו לתוכן "בודי פוזיטיב" שמעודד קבלה עצמית.
מאמר זה מציג סקירה שיטתית שנערכה בהתאם להנחיות PRISMA, ובה נותחו 43 מחקרים אקספרימנטליים שפורסמו על פני כמעט עשור, במגוון מדינות ואוכלוסיות. הסקירה בוחנת לא רק את ההשפעה הישירה של סוגי התמונות השונים על מדדי תפיסת גוף שונים, אלא גם את התהליכים הפסיכולוגיים שעומדים מאחורי ההשפעה הזו, כמו נטייה להשוואה חברתית ואובייקטיפיקציה עצמית. האם תמונות של "פיטספריישן" באמת מזיקות? והאם תוכן "בודי פוזיטיב" מצליח לאזן את הנזק? התשובות מפתיעות בהחלט, ולא תמיד עקביות.
