בתחילת 2023 יצאו מאות אלפי ישראלים לרחובות במחאה חברתית-פוליטית שתוארה כ"המחאה הטכנולוגית ביותר" שידעה המדינה, כשקבוצת "מחאת ההייטק" עומדת בליבה. אירוע מכונן שמלווה את המאמר הוא ליל ה-26 במרץ 2023, שבו קריאה דיגיטלית להתגייסות תורגמה בתוך שעות להפגנת עתק שהובילה לתפנית דרמטית במהלכים הפוליטיים. אבל מה קרה בפועל מאחורי הקלעים הטכנולוגיים של אותו לילה, ושל חודשים ארוכים של מחאה שנמשכו אחריו?
המאמר יוצא לבחון שאלה שטרם נחקרה באופן שיטתי: כיצד טכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית, נתוני עתק, מחשוב ענן ורחפנים מתווכות ומעצבות בפועל את יכולותיה של מחאה חברתית עכשווית, מעבר לשימוש המוכר ברשתות חברתיות שאפיין מחאות קודמות כמו מחאת הדיור של 2011? כדי לענות על כך, אוסף המחקר מידע בשיטת נטנוגרפיה מפרסומים תקשורתיים, מאתרי קבוצות מחאה ומחשבונות משפיעים ברשתות החברתיות על פני תשעה חודשים, ובוחן כל טכנולוגיה בנפרד באמצעות ניתוח תוכן, לפני שהוא פונה לפרשנות מעמיקה של יחסי הכוח והתיווך בין בני אדם למכונות, בהתבסס על תיאוריית השחקן-רשת של ברונו לאטור.
התוצאה היא מבט חדש ומעניין על השאלה מה בעצם קורה כשהייטק לא רק מדווח על מחאה, אלא הופך לחלק בלתי נפרד מהדרך שבה היא מתארגנת, משתבשת ומשפיעה.
