תיאוריית ההגדרה העצמית (או ההכוונה העצמית) היא תיאוריה פסיכולוגית המתמקדת בצורך האנושי המולד באוטונומיה, מיומנות וקשר, ובשאלה כיצד צרכים אלו מניעים מוטיבציה והתנהגות. בהקשר של למידת אנגלית כשפה זרה, תאורית ההכוונה העצמית יכולה לעזור לנו להבין את הקשר בין המוטיבציה של לומדי אנגלית כשפה זרה לדבר אנגלית לבין המניעים הפנימיים או החיצוניים שלהם לעשות זאת.
לפי תיאורית ההגדרה העצמית, ישנם שני סוגים של מוטיבציה: מוטיבציה פנימית ומוטיבציה חיצונית. מוטיבציה פנימית היא כאשר אנשים עוסקים בפעילות משום שהם מוצאים אותה מטבעה מהנה, מעניינת או מספקת. מוטיבציה חיצונית, לעומת זאת, מתייחסת למוטיבציה שמגיעה מגורמים חיצוניים כמו תגמולים, עונשים או לחץ חברתי.
מחקרים הראו שהמוטיבציה של לומדי אנגלית כשפה זרה לדבר אנגלית מושפעת הן מגורמים פנימיים והן מגורמים חיצוניים. לדוגמה, לומדים בעלי מוטיבציה מהותית לדבר אנגלית נוטים יותר לעסוק בתהליך לימוד השפה ברצון ובהתמדה. הם רואים בדיבור באנגלית פעילות מהנה ומספקת אישית, מה שמגביר את תחושת האוטונומיה והיכולת שלהם. מצד שני, לומדים בעלי מוטיבציה חיצונית מונעים על ידי גורמים חיצוניים כמו ציונים, הזדמנויות קריירה או מעמד חברתי. סביר יותר שהם ירגישו לחץ לדבר אנגלית, מה שעלול להוביל לתחושות של חרדה, תסכול או ירידה במוטיבציה.
תיאוריית ההכוונה העצמית גם מציעה שסיפוק שלושת הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים של אוטונומיה, כשירות וקשר חיוני למוטיבציה פנימית. בהקשר של למידת אנגלית כשפה שניה, תלמידים שחשים שיש להם שליטה על תהליך הלמידה שלהם, מוכשרים בשימוש באנגלית ויש להם קשרים חיוביים עם המורים ועמיתיהם – נוטים יותר לקבל מוטיבציה מהותית לדבר אנגלית. לכן, יצירת סביבת למידה תומכת וחיובית המטפחת אוטונומיה, מיומנות וקשרים יכולה לשפר את המוטיבציה הפנימית של הלומדים לדבר אנגלית.
במאמר זה החוקרים נקטו בשילוב של מחקר איכותני ומחקר כמותי על מנת לבחון את הקשר בין המוטיבציה של לומדי אנגלית כשפה שניה לדבר באנגלית לבין רגולציה אוטונומית, תמיכה באוטונומיה ממורים ומעורבות בכיתה.
