ככל שאנחנו מזדקנים, הרשתית שלנו נעשית פגיעה יותר למחלות שעלולות להוביל לעיוורון, כמו ניוון מקולרי תלוי גיל. חוקרים מנסים להבין מה בדיוק קורה שם, ויותר ויותר מצביעים על דלקת כרונית בדרגה נמוכה שמלווה את ההזדקנות. הרשתית נחשבה זמן רב לאזור מוגן מבחינה חיסונית, אך נראה שהאיזון העדין של מערכת החיסון בה נשבר עם הגיל. תאי T מווסתים, אוכלוסייה קטנה של תאי חיסון המכונים "שומרי הסף" של הגוף, ידועים ביכולתם להרגיע דלקת ולהגן על רקמות. ברשתית בריאה יש מהם מעט מאוד, ולכן עולה השאלה אם הם בכלל משפיעים על הרשתית המזדקנת.
השאלה המרכזית היא האם תאי T מווסתים נחוצים לשמירה על הרשתית, והאם ההשפעה שלהם שונה בעכברים צעירים ובעכברים מבוגרים. כדי לבדוק זאת השתמשו החוקרים בעכברים מהונדסים שבהם אפשר להשמיד את התאים האלה בזמן שנבחר. הם השוו בין בעלי חיים צעירים (חודשים בודדים) למבוגרים מאוד (כשנה וחצי עד שנתיים), ובדקו את מבנה הרשתית, את תאי התמיכה שלה, את המיקרוגליה ואת שכבת האפיתל שמאחוריה. בהמשך הוחזרו תאי T מווסתים מעכברים בגילים שונים, ובנוסף נבדקו רקמות רשתית מחוץ לגוף שנחשפו לחומרים שהתאים הפרישו, לצד ניתוח נתוני ביטוי גנים של תאים כאלה.
המחקר נוגע בשאלה רחבה: האם החסינות עצמה היא חלק מהמנגנון ששומר על העין מפני ניוון, והאם גם תאי הגנה עצמם מזדקנים. הממצאים עשויים לרמוז על כיווני טיפול חדשים למחלות עיניים שפוגעות בעיקר בגיל מבוגר.






