כשהאדמה רועדת, גם תחושת הביטחון והעתיד שלנו רועדים. בימים ובשבועות שאחרי אסון טבע רבים מאיתנו מוצאים את עצמם מול המסך, מחפשים עדכונים, קשר אנושי ותחושה כלשהי של שליטה. אבל מה קורה כשהחיפוש הזה לא נגמר? יש מי שנתקעים בגלילה אינסופית של חדשות קשות, מה שמכונה "דומסקרולינג", ואחרים מוצאים את עצמם משתמשים ברשתות החברתיות באופן שהם כבר לא מצליחים לשלוט בו.
המחקר הזה שואל איך מצוקה טראומטית בעקבות רעידת אדמה קשורה לאופן שבו אנשים מדמיינים את עתידם, ובאיזו מידה דפוסי השימוש ברשתות החברתיות עומדים בין השניים. האם שימוש בעייתי ברשתות והגלילה בתוכן מאיים הם חוליות ברצף שמחבר בין הטראומה לבין תחושה של עתיד צר ומוגבל? ומה ההבדל בין הרגל שימוש רחב וכללי לבין התנהגות ממוקדת בתוכן שלילי?
החוקרים פנו ל-414 סטודנטים באוניברסיטה בקהרמנמרעש שבטורקיה, אחד המחוזות שנפגעו קשות ברעידות האדמה של פברואר 2023. המשתתפים מילאו שאלונים על תסמיני מתח טראומטי, שימוש בעייתי ברשתות, דומסקרולינג ותפיסת העתיד. הנתונים נבחנו בעזרת מודל מסלולים עם בדיקת השפעות עקיפות, ובהשוואה למודלים חלופיים. התמונה שמצטיירת נוגעת בשאלה רחבה על חיינו הדיגיטליים בצל משברים.






