רוב האנשים לא חושבים פעמיים על היכולת לבחור איפה לגור, מה ללמוד או איך למלא את היום. אבל עבור צעירים אוטיסטים וצעירים עם מוגבלות למידה, המעבר מבית הספר לחיי הבגרות הוא דווקא הרגע שבו יכולת הבחירה הזאת נבחנת, ולעתים נשללת. היכולת הזאת, הנקראת הגדרה עצמית, נקשרה שוב ושוב לתעסוקה, לעצמאות כלכלית ולאיכות חיים טובה יותר, ולכן מוקדשת לה תשומת לב גוברת במערכות החינוך.
במשך שנים נמדדה ההגדרה העצמית כאוסף של מיומנויות שיש לפרט או שחסרות לו, גישה שהובילה בעיקר למסקנות על ליקויים. בשנים האחרונות מתחזקת תפיסה אחרת, הרואה בהגדרה עצמית תוצר של אינטראקציה מתמשכת בין האדם ובין הסביבות שבהן הוא חי: הכיתה, המורים, המשפחה, המדיניות החינוכית ואף הנורמות התרבותיות. השאלה הנגזרת מכך פשוטה אך מאתגרת: באילו סביבות השתנו אילו אנשים ובאילו התנהגויות.
כדי לגשת לשאלה הזאת נבחנו באופן שיטתי כל המחקרים שפורסמו משנת 1985 ועד סוף 2023 והעריכו התערבויות לפיתוח הגדרה עצמית בקרב צעירים בגילי 15 עד 25 עם אוטיזם או מוגבלות למידה. חיפוש במסדי נתונים מרכזיים, חיפוש יד בכתבי עת נבחרים וסינון בשני שלבים הניבו 27 מאמרים, המעריכים 19 התערבויות שונות, והם נותחו הן לפי מאפייני המשתתפים, ההתערבות והסביבה והן לפי מודל הערכה בעל ארבע רמות, מתגובת המשתתפים ועד ההשפעה הרחבה.






