עם הגיל, חלק מהגברים מאבדים את כרומוזום Y בחלק מתאי הדם הלבנים שלהם. התופעה הזאת שכיחה יותר ממה שנהוג לחשוב, והיא קשורה לסיכון גבוה יותר למחלות לב, לאלצהיימר ולסרטן ואף לתמותה מוקדמת. אבל לא כל תאי הדם מושפעים באותה מידה, ויש סוגי תאים שבהם האובדן מופיע לעיתים רחוקות ובכל זאת נקשר למחלה. כאן מתחילה החידה.
במרכז המחקר עומדים תאי T רגולטוריים, תת-אוכלוסיה קטנה ומיוחדת של מערכת החיסון. תפקידם לרסן את התגובה החיסונית ולשמור על איזון, אך בגידולים הם גם עלולים להשתיק את התאים שאמורים להילחם בסרטן. האם תאים נדירים אלה הם החוליה החסרה בין אובדן כרומוזום Y לבין הסיכון המוגבר? ואם כן, האם האובדן משנה את מספרם, את דרך ההתפתחות שלהם או את הגנים שהם מפעילים?
כדי לברר זאת, החוקרים השתמשו בריצוף RNA של תאים בודדים. הם ניתחו מאגרי נתונים ציבוריים של תאי T מחולי סרטן, ואז ערכו בדיקה עצמאית על דגימות דם טריות שנאספו מ-55 גברים בכמה קוהורטות. הם פיתחו שיטה משופרת לזיהוי תאים שאיבדו את הכרומוזום, בנו מסלולי התפתחות של תאי CD4+ והשוו את פעילות הגנים בין תאים עם אובדן ובלעדיו. התמונה שמצטיירת מחברת בין גנטיקה, אימונולוגיה וסרטן, ומציעה כיוון חדש להבנת ההבדלים בבריאות בין גברים.






