מחשבות אובדניות שכיחות במיוחד בקרב מבוגרים אוטיסטים, ובמחקרים קודמים נמצא ששיעורן גבוה בהרבה מאשר באוכלוסייה הכללית. ההסברים המקובלים מתמקדים בגורמי סיכון כמו דיכאון, חרדה, טראומה ובידוד חברתי, אך נשארת שאלה פתוחה: האם יש תהליך פסיכולוגי מרכזי שעומד מאחורי הפער בין שתי האוכלוסיות? אחד המועמדים המסקרנים הוא היכולת להתמודד עם רגשות קשים, כלומר להבין מה אנחנו מרגישים, לשלוט בדחפים ולבחור דרכי התמודדות מתאימות ברגעי מצוקה.
המחקר הנוכחי שואל אם קשיים בוויסות רגשי יכולים להסביר מדוע מבוגרים אוטיסטים מדווחים על יותר מחשבות אובדניות מאשר מבוגרים לא אוטיסטים. מעבר לשאלה הכללית, החוקרים בדקו גם אילו היבטים ספציפיים של ויסות רגשי הם החשובים באמת, והאם הם משחקים תפקיד שונה זה מזה.
במחקר השתתפו 122 מבוגרים דוברי עברית, חלקם אוטיסטים ללא מוגבלות שכלית ואבחנתם אומתה במסמכים רשמיים, וחלקם לא אוטיסטים. המשתתפים מילאו שאלונים מקוונים שמדדו מחשבות אובדניות וקשיים בוויסות רגשי בשישה ממדים. הנתונים נותחו בשיטות סטטיסטיות שבודקות לא רק הבדלים בין קבוצות אלא גם מנגנונים אפשריים שמקשרים ביניהן. התמונה שעולה מהם עשויה לשנות את האופן שבו חושבים על מניעת אובדנות באוטיזם.






