ילדים שמופנים לטיפול בגלל "בעיות התנהגות" מתפרצים, מתנגדים ומתפוצצים על דברים קטנים. מה שנראה מבחוץ כחוצפה או חוסר גבולות עשוי להסתיר עולם רגשי שהילד עצמו לא מצליח לשאת: עצב, בושה, פחד. קושי בוויסות רגשי שכיח בקרב ילדים רבים, והוא מלווה מגוון רחב של אבחנות. הטיפולים הקיימים, מהדרכת הורים ועד טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, מצמצמים סימפטומים נראים לעין, אך לכל אחד מהם מגבלות, במיוחד כשמדובר בילדים צעירים שקשה להם לדבר על רגשותיהם בשפה מופשטת.
המאמר מציג גישה פסיכודינמית קצרת מועד וממונואלת, שמבוססת על משחק ועל שיחה ישירה עם הילד על מה שמסתתר מאחורי ההתנהגות. השאלה המרכזית היא מהו מקומה של הגישה הזו בין ההתערבויות הקיימות: מה עומד בבסיסה התיאורטי, כיצד היא מתנהלת בפועל, ועד כמה היא נתמכת בראיות ומתאימה לילדים שונים.
המחברים כותבים סקירה נרטיבית. הם עוברים על שורשי הגישה בעבודה הקלינית ההיסטורית, מפרטים את מבנה הטיפול ושלביו, משווים אותו לטיפולים מוכרים, בוחנים את הממצאים המחקריים הקיימים ומצביעים על פערים. הם גם דנים בשאלות מעשיות: למי הטיפול מתאים, מתי כדאי לשלב אותו עם התערבויות אחרות, ומה נדרש כדי להכשיר מטפלים ליישם אותו.






