האם נשים משלמות יותר רק בגלל שהן נשים?
דמיינו שאתם נכנסים לחנות כדי לקנות עט, מחפשים תער או שולחים חולצה לניקוי יבש. נראה פשוט, נכון? אבל מה שרבים לא יודעים הוא שנשים עשויות לשלם יותר עבור אותם מוצרים ושירותים בדיוק – לא בגלל שהם איכותיים יותר, אלא פשוט כי הם שווקו אליהן. תופעה זו, המכונה "המס הוורוד", היא צורה של אפליה מחירית שמלווה נשים מהרגע שהן בנות קטנות ועד בגרות – ממחיר הבגדים שהן קונות לילדותיהן ועד עלות השירותים היומיומיים שהן צורכות.
מחקר מצביע על כך שמוצרים דומים המיועדים למגדרים שונים זהים במחירם רק ב-40% מהמקרים, כאשר נשים משלמות עד 13% יותר על מוצרי טיפוח אישי ועד 8% יותר על ביגוד. אבל איך זה קורה? מדוע תופעה כה בולטת ממשיכה להתקיים בעידן המודרני שלנו?
המחקר הנוכחי שואל: מדוע המס הוורוד ממשיך להתקיים בחברה ולתרום לפער מחירים מגדרי?
כדי לענות על השאלה הזאת, המחקר משתמש בשיטת process tracing לבחינת השורשים ההיסטוריים והגורמים המורכבים שמאפשרים את המשך התופעה. המחקר מנתח מקרי מבחן ספציפיים – מעטי "BIC For Her" ועד שירותי ניקוי יבש ממוגדרים – ובוחן את תפקידן של נורמות חברתיות, אסטרטגיות שיווק, מדיניות מסחר בינלאומי ומכסי יבוא. באמצעות עיון במקורות היסטוריים, ניתוח חקיקה במדינות שונות, ובחינת פסיקות משפטיות, המחקר מנסה לפרוש את הרשת המורכבת שמחזיקה את התופעה במקומה. האם זו באמת רק שאלה של צבע ורוד על אריזה? או שמא מסתתרת כאן מערכת שלמה של אפליה כלכלית שמתחילה בהיסטוריה, עוברת דרך תעשיית הפרסום ומגיעה עד למדיניות סחר בינלאומית? וחשוב מכל – מה ניתן לעשות כדי לשנות את המצב?
איפה הקול שלי? מסע פמיניסטי בקהילה הדרוזית בדרך לעריכת-דין אחרת
ישנן בישראל משפטניות אקטיביסטיות הפעילות בקידום זכויות נשים דרוזיות שמתמודדות עם אתגרים כאשר הן מבקשות להתגרש. על פי החוק הישראלי, ענייני משפחה, לרבות נישואין וגירושין,
