אלימות במשפחה היא אחת מבעיות בריאות הציבור הנפוצות בעולם, אך חלק גדול ממנה נשאר חבוי. מי שנפגעים ממנה מגיעים שוב ושוב אל הרופאה, האחות או המרפאה, ולעיתים קרובות איש אינו מגלה מה באמת מתרחש מאחורי הפציעה, הכאב או החרדה. מדוע הסיפור לא נאמר, ומה קורה בצד השני של החדר, אצל מי שאמורים לשמוע אותו?
המאמר בוחן שתי שאלות מרכזיות: מה מונע מנפגעים לחשוף אלימות במסגרות בריאות, ומה מקשה על אנשי הצוות הרפואי לסייע להם לעשות זאת. החוקרים מבקשים להרחיב את התמונה מעבר למה שנהוג לראות בספרות. הם מתעניינים לא רק בנשים בהקשרים מערביים, אלא גם בגברים שחוו אלימות ובמחקרים ממדינות אסיה ומארצות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית.
כדי לענות על כך ערכו החוקרים סקירת טווח לפי הנחיות PRISMA-ScR. הם חיפשו בארבעה מאגרי מידע מרכזיים מחקרים שפורסמו בין ינואר 2018 לאפריל 2023, סיננו אותם בשני שלבים עצמאיים והעריכו את איכותם בכלי CASP. הממצאים נותחו תמטית ונבחנו משתי נקודות מבט: זו של הנפגעים וזו של אנשי המקצוע. התוצאה היא מבט רחב ורב-תרבותי על שתיקה שלעיתים קרובות נראית פשוטה, אך מורכבת הרבה יותר.
