ספירלת השתיקה (באנגלית: Spiral of Silence) היא תאוריה, שהוצעה על ידי חוקרת מדעי המדינה הגרמנית אליזבת נואל-נוימן, שמסבירה כיצד דעת הקהל יכולה להשפיע על אנשים לבטא את דעותיהם או לשתוק. על פי תאוריה זו, אנשים מנסים כל הזמן להעריך את הדעות של הסובבים אותם ולהתאים את הדעות שלהם בהתאם כדי להתאים ולהימנע מבידוד חברתי. התוצאה היא ספירלה, שבה דעות שנתפסות כמיעוט מדוכאות עוד יותר כשאנשים נרתעים להשמיע את קולם, בעוד אלה הנתפסים כהרוב סביר יותר שיבטאו ויחוזקו.
התאוריה מציעה כי המדיה ממלאת תפקיד מרכזי בעיצוב דעת הקהל, כאשר אנשים משתמשים בה כדי לאמוד את הדעות הרווחות בנושא מסוים. אם הם תופשים שהדעות שלהם הן במיעוט, הם עשויים להיות פחות בעלי סיכוי להביע אותם בפומבי, דבר שיכול לחזק את התפיסה שדעת הרוב היא הדעה המקובלת היחידה. תאוריית ספירלת השתיקה (spiral of silence theory) יושמה במגוון הקשרים, כולל קמפיינים פוליטיים, מדיה חברתית, מקומות עבודה ועוד. התיאוריהמדגישה את החשיבות של הבנת הדינמיקה של דעת הקהל ואת הדרכים בהן אנשים יכולים להיות מושפעים מהתפיסות של הסובבים אותם, והיא בעלת השפעה רבה על חקר התקשורת, הסוציולוגיה, הפסיכולוגיה ומחקרי התרבות עד היום.
המאמר הוא המאמר המקורי והחשוב שבו נואלה נוימן הציעה את התיאוריה. המאמר פורסם גם בעברית:
נוימן-נואלה, א. (1995). ספירלת השתיקה: תיאוריה של דעת קהל. בתוך ד. כספי (עורך) תקשורת המונים: זרמים ואסכולות מחקר (עמ' 122-131). תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
