ב-6 בינואר 2021 פרצו אלפי אנשים לקפיטול כשהם עטופים בדגלי ארצות הברית וקוראים "USA". הם לא פעלו נגד אויב זר. הם הונעו מזעם ומשנאה כלפי בני עמם, ובו בזמן מאהבה בוערת לאומה. איך אפשר להסביר רגשות כל כך עזים וסותרים שמופנים פנימה, אל תוך האומה עצמה? ואיך אותה זהות לאומית יכולה לאחד מדינה בשעה אחת ולקרוע אותה בשעה אחרת?
המאמר טוען שחקר הלאומיות התמקד שנים רבות באהבת המולדת ובעוינות כלפי זרים, והותיר נקודה עיוורת בכל מה שנוגע לשנאה וזעם בין בני אותה אומה. המחבר שואל מה גורם לרגשות לאומיים עזים להתפרץ בזמני פילוג, ולאן הם מובילים. כדי לענות, הוא אינו מציג ניסוי או סקר, אלא בונה מסגרת תיאורטית חדשה. הוא משלב רעיונות מתחום הלאומיות, מהגות פסיכו-חברתית ומתיאוריות של זהות ופנטזיה, ובוחן אותם דרך מקרים מגוונים: ממתקפת הקפיטול ומהקמפיינים של טראמפ ועד לאירועים באוסטרליה, בספרד, בישראל, בפולין וביוגוסלביה לשעבר.
במרכז הדיון עומדת השאלה מה בעצם הופך אירוע, בחירות, מלחמה או התנצלות היסטורית, לרגע שבו האומה כולה מרגישה שהיא עומדת למבחן. התשובה מסתתרת בשילוב מפתיע של כוח ופגיעות, ומציעה מבט חדש על הסערות הפוליטיות של זמננו.






