הוראה נחשבת למקצוע מתגמל אך תובעני להפליא: מעבר לשעות שבכיתה, מורים נדרשים להתמודד עם עומס נייר, בדיקת עבודות, ישיבות ודרישות ניהוליות שאינן נגמרות. השילוב הזה יוצר לחץ מתמשך שעלול להוביל לשחיקה, להיעדרויות ואף לנשירה מהמקצוע, בעיה שמוכרת היטב במערכות חינוך רבות בעולם, ובפרט בפיליפינים שם ההוראה נחשבת לאחד המקצועות המלחיצים ביותר. השאלה שעולה מכך היא כיצד מורים בכל זאת מצליחים לתפעל את זמנם בצורה שמאפשרת להם להמשיך להעניק הוראה איכותית, ואילו אסטרטגיות ניהול זמן הם נוקטים בפועל כדי להתמודד עם העומס.
מאמר זה בוחן את דפוסי ניהול הזמן של חברי סגל הוראה במכללה לחינוך מורים באוניברסיטת מדינה, תוך התמקדות בחמישה מרכיבים מרכזיים: תזמון, הצבת יעדים, תעדוף משימות, ניהול נייר עבודה וניהול הפרעות. במקביל, נבחנים גם האתגרים המרכזיים שאיתם מתמודדים המורים בבואם לנהל את זמנם ביום עבודה עמוס. באמצעות שאלון מובנה שהופץ בין עשרים ושניים חברי סגל, שנבחרו במכוון בשל תפקידם המורכב הכולל הוראה, מחקר ולימודים מתקדמים, נאסף מידע שמאפשר הצצה אל ההתנהלות היומיומית של אנשי חינוך שנדרשים לאזן בין תפקידים מרובים.
המחקר מבקש להעניק תמונה ברורה יותר של האסטרטגיות שמאמצים מורים כדי לשמור על יעילות, ושל המכשולים שמקשים עליהם לעשות זאת, בדרך שיכולה לתרום לפיתוח מדיניות תומכת יותר בסגלי הוראה.
