מה קורה לקבוצה טיפולית כשהמנחים מודיעים פתאום שהמחיר עולה? במרכז המאמר קבוצה של גברים הומואים בני 45 ומעלה, שנפגשה בקליניקה פרטית ועסקה באינטימיות, בהחמצות ובאכזבות של אמצע החיים. כסף בטיפול הוא לעתים קרובות הדבר שאיש אינו רוצה לדבר עליו, ובכל זאת הוא עשוי לגעת בשאלות עמוקות: כמה אני מוכן לשלם, במילים ובכסף, כדי להישאר בקשר עם אחרים? ומה מותר לי לרצות?
המאמר שואל כיצד העלאת תעריף בקבוצה טיפולית משפיעה על החוויה של חסר ועל האיווי של המשתתפים, ומי מהם יבחר להישאר ומי יעזוב. הכותבים, שהם גם מנחי הקבוצה, בוחנים את התהליך מנקודת מבט פסיכואנליטית, בעיקר דרך הגותו של לאקאן, תוך שילוב רעיונות של פרויד ושל קליין. הם עוקבים מקרוב אחר רצף הפגישות שלאחר ההודעה, ובמיוחד אחר שני משתתפים שמייצגים קולות מנוגדים בקבוצה, אחד שנשאר ואחד שעזב. לצד זה הם מתבוננים בעצמם ובהעברה הנגדית שלהם, בחששות, באמביוולנטיות ובהחלטה להסתכן.
הקריאה מזמינה להציץ לתוך חדר טיפול שבו כסף, אהבה, בדידות, אבות וחרדת מוות נפגשים בבת אחת, ולשאול מה באמת עומד מאחורי השאלה "האם זה שווה את המחיר".






