מיניבוסים פרטיים הם עמוד השדרה של הניידות העירונית בדרום אפריקה. הם מגיעים לשכונות שבהן האוטובוס העירוני והרכבת כמעט אינם נוכחים, הם פועלים גם בשעות מאוחרות, והם מעסיקים מאות אלפי נהגים, סדרנים ומנהלי תחנות. ועם זאת, הענף הזה חי בשוליים המוסדיים: בלי לוחות זמנים מפוקחים, בלי סובסידיה ובלי מעמד מסודר, ומול שוטרים ופקחי תנועה שמחזיקים בסמכות להשבית את יום העבודה שלו ברגע אחד.
בנקודת המפגש הזאת שבין נהג התלוי בהכנסת היום ובין שוטר המחזיק בסמכות אכיפה נוצרים חיכוכים שחורגים בהרבה מדוח תנועה. מהם למעשה הגורמים להם, ואיך נראית הפגיעה שהם משאירים אחריהם לא רק בכיס אלא גם בבית ובנפש? זו השאלה שבמרכז המחקר הזה, שבחן כיצד הטרדה מצד המשטרה משפיעה על רווחתם של מפעילי התחבורה הבלתי פורמלית בעיר דרבן.
כדי להתקרב אל השאלה הזאת פנו החוקרים לשני צידי המטבע. הם ראיינו עשרים ושניים אנשים משני המחנות: שוטרי משטרה עירונית ופקחי תנועה מצד אחד, ובעלי מיניבוסים, מנהלי תחנות, סדרנים ונציגי ועדות תחבורה מצד שני. הראיונות נערכו באנגלית ובזולו, במקומות פרטיים ומחוץ לשעות העבודה, ובדגש על המסלולים והמוקדים שבהם החיכוך מתרחש בפועל, ומהם נבנה ניתוח תמטי שמאפשר לשמוע בבת אחת את הנהג שמשלם ואת השוטר שנחשף לאיומים.






