מי הם יהודי אתיופיה, ומאין באו? שאלה זו נדונה זמן רב, והיא נוגעת בזהות, בזיכרון ובהכרה ההלכתית של קהילה שלמה. האם בית ישראל הם המשכה של קהילה יהודית קדומה, או שהם קבוצה שהתגבשה מתוך הנצרות האתיופית ואימצה מאוחר יותר זהות יהודית? המאמר הזה הוא תשובה לביקורת שהוטחה במאמר קודם, והוא חושף ויכוח עמוק יותר ממחלוקת על מקורות או על ביבליוגרפיה.
בלב הוויכוח עומדות שאלות מתודולוגיות. מה משקלה של מסורת אוראלית מול טקסט כתוב? האם היעדר תיעוד כתוב מעיד על היעדר רצף היסטורי? ואיך משפיעים על המחקר אפילו דברים שנראים טכניים, כמו תעתיק של שם הקהילה? המחבר בוחן את הטענות מתוך קריאה פנומנולוגית-דיאכרונית של התפילות והליטורגיה של הקהילה, ומשווה אותן למקורות מקראיים, לספרות חז"ל ולמסורות הנוצריות באתיופיה. הוא נעזר גם בדוגמאות קונקרטיות, כמו סדר הברכות בתפילות ראש השנה, לוח השנה המיוחד ומנהגי הקהילה.
ומה עלה בגורלם של היהודים שחיו באתיופיה לפני בוא הנצרות, אם אינם אבות הקהילה הידועה כיום? שאלה זו מאתגרת את שני הצדדים ומובילה לדיון בשאלות של זהות, שפה והיסטוריה, וגם בשאלה איך אפשר לשלב בין הידע של חוקרים לבין הידע של בני הקהילה עצמה.






