בעולם שבו שיעורי ההשמנה בקרב ילדים ומתבגרים ממשיכים לעלות בקצב מדאיג, מתחדדת השאלה מה בעצם עושה עודף המשקל לגוף המתפתח, ולא רק למראהו החיצוני או לבריאותו המטבולית. ידוע שילדים עם עודף משקל חווים עומסים ביומכניים גבוהים יותר על מפרקי הגפיים התחתונות, אך מה קורה בפועל לרקמות שנושאות את העומס הזה יום יום, כמו גיד אכילס, החשוב והחזק ביותר בגוף האדם?
מחקר זה יצא לבדוק שאלה שכמעט לא נחקרה עד כה בקרב ילדים: האם קיימים הבדלים במבנה המיקרוסקופי של גיד אכילס בין ילדים עם השמנת יתר ועודף משקל לבין ילדים במשקל תקין, ואם כן, מאיזו נקודת משקל בדיוק מתחיל השינוי המבני להיווצר. לצורך כך נעשה שימוש בטכנולוגיית דימות אולטרסאונד מתקדמת המספקת תמונה תלת-ממדית של הגיד ומאפשרת לסווג את סיבי הקולגן שבו לפי מידת סדירותם ותקינותם. שבעים ושישה ילדים ומתבגרים בגילי בית הספר, שחולקו לקבוצות לפי אחוזון מסת הגוף שלהם, עברו בדיקה מדוקדקת של גיד אכילס בשתי הרגליים, לצד מדדים אנתרופומטריים מקיפים.
האם באמת קיים קשר ישיר בין עודף משקל בילדות לבין פגיעה מבנית שקטה ומצטברת בגיד אכילס? ואם כן, האם ניתן לאתר נקודת סף מדויקת שממנה מתחיל התהליך? התשובות שמצאו החוקרים עשויות לשנות את האופן שבו מתכננים תוכניות התערבות תזונתיות וגופניות לילדים עם עודף משקל.
