כשמנכ"ל הופך לכוכב, האם העיתונות הכלכלית עדיין מצליחה לדווח עליו בלי משוא פנים? מנהלים שזכו בפרסים יוקרתיים ובכותרות אוהדות נושאים איתם מוניטין שמקדים אותם לכל חדר ישיבות, וכשחברה שבראשה עומד מנהל כזה מכריזה על רכישה גדולה, הסיפור כמעט כותב את עצמו. אבל בדיוק כאן מתחילה הבעיה: אם הכתבים והאנליסטים מסתמכים על הדימוי במקום על נתוני העסקה, המידע שמגיע למשקיעים כבר אינו תמונה נאמנה של המציאות.
השאלה המרכזית היא מתי התקשורת מנפחת עסקאות מסוימות, והאם נוכחותו של מנכ"ל מפורסם מטה את היקף הסיקור ואת הטון שלו לכיוון חיובי. במילים אחרות, האם כלי התקשורת מחקים את ההערכה של גופים סמכותיים שהעניקו למנהל את תואר הכבוד, במקום לבחון כל עסקה לגופה. השאלה נבחנת כאן דרך תיאוריית הייחוס ודרך מושג הקונפורמיות, שמסבירים כיצד אמונות חברתיות מוקדמות מתגלגלות להטיה בדיווח.
כדי לבדוק זאת נאסף מאגר נתונים ידני של למעלה מאלף וחמש מאות עסקאות מיזוג ורכישה שהוכרזו בשוקי המניות של סין לאורך עשור, בשילוב עם רשימות הזוכים בפרס מנהיגות עסקית יוקרתי, ניתוח ממוחשב של סנטימנט בשמונה עיתונים כלכליים מובילים, והפרדה מכוונת בין עיתונות בשליטת המדינה לעיתונות מוכוונת שוק. סדרת מבחנים נוספת בודקת מה קורה כשמוסיפים למשוואה את ביצועי החברה ואת הוותק של המנכ"ל בתפקיד.
