דמיינו אוכלוסייה מזדקנת שגדלה בקצב מסחרר, במדינות שבהן מערכות הבריאות והרווחה מתקשות לעמוד בקצב. איך אפשר לשמור על קשישים בריאים, פעילים ומחוברים חברתית, כשמשאבים מוגבלים ומגפה עולמית מגבילה כל יציאה מהבית? בבוגוטה, קולומביה, פועלת כבר עשרות שנים תוכנית קהילתית ייחודית לפעילות גופנית בשם Recreovía, המיועדת לאוכלוסיות פגיעות ובהן קשישים משכונות בעלות הכנסה נמוכה עד בינונית. כשמגפת הקורונה פרצה וההגבלות על יציאה מהבית הוחמרו במיוחד עבור בני 70 ומעלה, התוכנית נאלצה להתאים את עצמה ולפעול הן במרחב הפתוח והן במתכונת וירטואלית.
מחקר זה יוצא לבחון שאלה מרתקת: כיצד השתתפות בתוכנית כזו, במתכונת פיזית מול מתכונת מקוונת, משפיעה על איכות החיים, הבריאות הנפשית והקשרים החברתיים של קשישים בעיצומו של משבר עולמי? החוקרים אימצו גישת מחקר משולבת, המשלבת סקרים כמותיים על איכות חיים, בריאות נפשית ותמיכה חברתית עם ניתוח רשתות חברתיות מתוחכם, לצד ראיונות עומק איכותניים עם משתתפים ומדריכים. השילוב בין הכלים הללו מאפשר הצצה עשירה במיוחד לחוויה האנושית שמאחורי הנתונים הסטטיסטיים, ולתובנות שעשויות לשנות את האופן שבו מתכננים תוכניות קהילתיות לגיל השלישי, גם בעתות משבר וגם בשגרה.
