אסונות טבע ואנושיים הולכים ונעשים תכופים יותר, אך עד כמה מוכנים באמת אלה שנשלחים לטפל בנפגעיהם? מתנדבי ועובדי הסהר האדום נמצאים בחזית ההתמודדות עם אסונות, נדרשים לפעול תחת לחץ קיצוני, לקבל החלטות מהירות ולספק טיפול רפואי ותמיכה נפשית כאחד. אך בעוד שההכשרות הקיימות מתמקדות ברובן במודעות בסיסית בלבד, נשאלת השאלה האם ניתן לפתח תוכנית מובנית ומתקדמת יותר שתחזק את תחושת המסוגלות העצמית שלהם, כלומר את האמונה ביכולתם להתמודד בהצלחה עם תרחישי אסון מורכבים.
מחקר שנערך בעיר כרמאן שבאיראן בחן שאלה זו לעומק, תוך התבססות על תיאוריית המסוגלות העצמית המוכרת בפסיכולוגיה. תשעים עובדי הצלה מהסהר האדום חולקו באקראי לקבוצת התערבות שעברה תוכנית הכשרה אינטנסיבית בת ארבעה ימים, הכוללת הרצאות, משחקי תפקידים וסימולציות מתקדמות של תרחישי אסון, ולקבוצת ביקורת שהמשיכה בשגרת עבודתה. באמצעות שאלון מובנה שבחן מסוגלות בהצלת חירום, מסוגלות פסיכולוגית והתאמה תפקודית, נבדקה השפעת ההכשרה לפני ואחרי ביצועה.
האם תוכנית הכשרה ממוקדת אכן מצליחה לשנות את תחושת הביטחון העצמי של אנשי חירום בשטח? ואילו מרכיבים בהכשרה תורמים ביותר לחיזוק היכולת להתמודד עם משברים קיצוניים? הממצאים שמציג המחקר מספקים זווית חדשה על האופן שבו ניתן להכין טוב יותר את מי שעומדים בחזית התגובה לאסונות.
