איך אפשר להכין את מורי המתמטיקה של העתיד להתמודד עם עולם שבו בינה מלאכותית זמינה בכל לחיצת כפתור? חיבור בעיות מתמטיות הוא אחד הכישורים המורכבים ביותר בהכשרת מורים, ורבים מהמורים המתחילים מתקשים ליצור בעיות איכותיות המתאימות לתלמידיהם. כניסתם של כלים כמו ChatGPT מציעה אפשרות מרתקת: לשתף פעולה עם מכונה חכמה בתהליך היצירה עצמו, אך גם מעלה שאלות לא פשוטות. האם עבודה משותפת עם בינה מלאכותית גנרטיבית יכולה לחזק את הידע המשולב שמורה צריך, ידע שמחבר בין הכרת התוכן המתמטי, הבנת הפדגוגיה הנכונה, והשליטה בטכנולוגיה, הידוע במחקר בשם TPACK?
מאמר זה בוחן שאלה זו לעומק, באמצעות מעקב אחר סטודנטים מרקע ייחודי של הייטק והנדסה, הלומדים במסלול מיוחד להכשרת מורים למתמטיקה בתיכון. הסטודנטים התנסו בתהליך מובנה של ארבעה שלבים, שבו הם בחרו בעיה מתמטית קיימת ושיחקו איתה עם ChatGPT כדי לפתח ממנה בעיה חדשה, מותאמת יותר לצרכים חינוכיים שהם עצמם הגדירו.
כיצד תיעוד הדיאלוגים בין הסטודנטים לכלי הבינה המלאכותית, לצד שאלון ותשובות פתוחות, חשף את האופן שבו הידע שלהם התפתח או לחלופין נתקל במגבלות? ואילו רעיונות פדגוגיים, הזדמנויות וסיכונים צפים כאשר מורים לעתיד נדרשים לבקר את התוכן שמציעה מכונה במקום להסתמך עליו כמובן מאליו?
