שחיקה בקרב מורים הפכה לאחת התופעות המדאיגות ביותר במערכות חינוך ברחבי העולם, ובמיוחד בקרב מורי בית ספר יסודי הנדרשים להתמודד יומיום עם כיתות גדולות, עומס תוכני ודרישות רגשיות מורכבות מצד תלמידים צעירים. תשישות רגשית, ניכור כלפי תלמידים ותחושת הישג נמוכה אינם רק מצוקה אישית של המורה, אלא משפיעים ישירות על איכות ההוראה, על יחסי מורה-תלמיד ועל שיעורי הנשירה מהמקצוע. האם אפשר לשנות את התמונה הזו באמצעות כלים מבוססי פסיכולוגיה חיובית?
מאמר זה בוחן את השאלה הזו דרך התערבות ייחודית: סדנת הכשרת אושר מבוססת מודל PERMA, שנבנתה סביב חיזוק רגשות חיוביים, מעורבות, מערכות יחסים, משמעות והישג. החוקרים בחנו כיצד השתתפות בהכשרה כזו משפיעה על רמות השחיקה ועל האפקטיביות בהוראה של מאתיים מורים משלוש ערים בסין, לצד בחינה מעמיקה יותר של החוויה האישית של קבוצה קטנה של מורים שעברו את התהליך.
באמצעות שילוב של כלים כמותיים וראיונות עומק, המאמר מנסה לגעת לא רק במספרים אלא גם בסיפור האנושי שמאחוריהם: מה קורה למורה שמרגיש מרוקן לחלוטין כאשר הוא נחשף מחדש לכלים של הכרת תודה, מיינדפולנס ובניית חוסן? האם שינוי כזה יכול להחזיק מעמד לאורך זמן, ולא רק בטווח המיידי שלאחר ההתערבות? התשובות שהמאמר מציע פותחות צוהר להבנה מעמיקה יותר של הקשר בין רווחה נפשית של מורים לאיכות החינוך שהם מעניקים.
