מערכת החינוך היא הרבה יותר ממספר כיתות או שעות לימוד. היא מראה של החברה כולה, זירה שבה נפגשים תקציבים, דמוגרפיה, אידאולוגיה ועתיד כלכלי. בעשור האחרון נדמה שהכול זז מהר יותר תלמידים מתחלפים, מדיניות משתנה, והבטחות גדולות עולות שוב ושוב על סדר היום הציבורי. על הרקע הזה יצאו נחום בלס ויוסי שביט לבחון מקרוב מה באמת קרה במערכת החינוך בישראל בשנים האחרונות, ואיך נראית המציאות מאחורי הכותרות, דרך נתוני תקציב, מספרי תלמידים, גודל כיתות, לימודי מתמטיקה מתקדמים והחינוך המקצועי טכנולוגי.
במקום להסתפק בסיסמאות, החוקרים צללו למסדי נתונים רשמיים, השוו מגזרים ואוכלוסיות, עקבו אחרי שינויים בהרכב התלמידים ובדקו כיצד החלטות מדיניות מתורגמות בפועל לשעות הוראה, למשאבים ולתנאי לימוד. מתוך המעקב הזה עלתה שאלת מחקר רחבה ומסקרנת במיוחד האם הגידול בתקציבי החינוך והמהלכים השאפתניים של השנים האחרונות באמת מצליחים לצמצם פערים, לשפר הזדמנויות ולכוון את המערכת אל צורכי העתיד, או שמא הכוחות העמוקים של אי שוויון ודפוסים חברתיים ממשיכים לעצב את התמונה בדרכם שלהם?
