שיר השירים נמנה עם הספרים השנויים ביותר במחלוקת במקרא: מי כתב אותו, מתי, והאם הוא בכלל יצירה אחת רצופה או קובץ שירי אהבה שהתלכדו יחדיו במקרה? המסורת מייחסת אותו לשלמה המלך, אך דמותו של שלמה בתוך הטקסט עצמו מוצגת באור בעייתי ומורכב, וזה רק אחד מהרמזים המעוררים תמיהה. האם ייתכן שהיצירה כלל לא נוצרה בירושלים, אלא רחוק ממנה, בשבטי הצפון?
המאמר בוחן מחדש את שאלת מקורה של היצירה באמצעות בירור זהיר של הלשון, הגיאוגרפיה והבוטניקה המשוקעות בטקסט. הוא עוקב אחר שמות מקומות המתפזרים על פני הארץ, בוחן אילו צמחים מוזכרים בשיר וממה אלה עדים על סביבת חייו של המחבר, ומשווה בין נוסח המסורה לתרגום השבעים ולמגילות קומראן כדי לגלות עד כמה הטקסט שהגיע לידינו שלם ואחיד. לצד זאת נבדקות זיקות אפשריות בין שיר השירים לנבואות ישעיהו והושע, ניסיון להתחקות אחר עקבות מוקדמות ליצירה בטקסטים נבואיים מהמאה השמינית לפני הספירה.
הבירור הזה מעלה שאלות מרתקות: מה גורם לחוקרים רבים לחשוב שהיצירה אינה אחדותית? מה ניתן ללמוד מהעדר צמח יהודאי מובהק ומנוכחותם הבולטת של צמחים צפוניים? ומה קורה לטקסט עתיק שאינו שרד בשלמותו, כאשר מנסים לשחזר את סדרו וזמנו המקוריים?
