הפגנות ברחבי הארץ, שלטים שנכתבו ביד, סיסמאות עוקצניות, כרזות עם משחקי מילים ושירים מוכרים שקיבלו פרשנות חדשה. מחאת 2023 נגד הרפורמה המשפטית לא הייתה רק אירוע פוליטי, אלא גם תופעה חזותית ולשונית עשירה שהתפרסה על גבי מדרכות, כיכרות וגשרים ברחבי המדינה. כל שלט כזה הוא לא רק אמצעי ביטוי אישי, אלא גם מסמן חברתי-תרבותי שמספר לנו משהו על מי שיצר אותו, ועל מי שהוא פונה אליו, ואולי גם על מי שהוא מדיר בלי כוונה.
מה בעצם קורה כשאלפי אנשים כותבים כל אחד את מסרו האישי במקום להתאסף סביב סיסמה אחת מוסכמת? האם השלטים משקפים סולידריות רחבה של כלל החברה, או שמא הם דווקא חושפים גבולות סמויים של קבוצה חברתית-כלכלית מסוימת? האם הבחירה בהומור, בסרקזם ובאזכורים תרבותיים מחזקת את הקהילה המוחה, אך גם סוגרת את הדלת בפני מי שאינו שותף לאותו קוד תרבותי? ואיזה מקום תופסות קבוצות שונות באוכלוסייה בתוך הנוף הלשוני הזה?
כדי לענות על שאלות אלה נאספו מאתיים שלטי מחאה ביצירה עצמית מהפגנות שהתקיימו בין פברואר לאפריל 2023, מתוך עמוד אינסטגרם שריכז תמונות מרחבי הארץ. בעזרת כלים מתחום הסמיוטיקה וחקר הנוף הלשוני נותחו הטקסטים, האמצעים הרטוריים ושפת הכתיבה, במטרה לחשוף מה עומד מאחורי המסרים הגלויים, ואילו יחסי כוח וקבוצות זהות מתבטאים, או נעדרים, מהמרחב הציבורי של המחאה.
