חרדה חברתית היא אחת מהפרעות החרדה הנפוצות ביותר, ובכל זאת רוב הסובלים ממנה אף פעם לא מגיעים לטיפול. מי שגר רחוק ממרפאה, מתקשה לקבל שירות בשפתו או פשוט חושש מעצם המפגש עם מטפל, נשאר לא פעם לבד מול הקושי. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי דרך האינטרנט מבטיח לגשר על הפער הזה, אבל כמעט כל התוכניות המבוססות בקנדה זמינות רק באנגלית, וקהילות דוברות צרפתית נותרות מאחור.
המאמר מציג את התוכנית של צוות מחקר שמבקש לבדוק האם תוכנית אוסטרלית מוכחת, שבנויה כסיפורים מאוירים בני שישה שיעורים, יכולה לעבוד גם בקנדה, בשתי השפות ובשני מחוזות. השאלה המרכזית היא עד כמה התוכנית המותאמת אפקטיבית בתנאים אמיתיים, ומה מקל או מקשה על הטמעתה בקהילה ובטיפול הראשוני.
החוקרים בנו מחקר בשלושה שלבים. תחילה התאמה תרבותית ולשונית בשיתוף מטופלים, מנהיגי קהילה ונותני שירות בקבוצות מיקוד. אחר כך מעקב אחר משתתפים בשלושה מסלולים שמשקפים את המציאות: הפניה עצמית ללא הנחיה, המלצה של איש מקצוע ללא הנחיה, והמלצה של איש מקצוע עם ליווי קצר. לבסוף ראיונות עומק עם מטופלים ועם אנשי מקצוע. לצד שאלה קלינית, המאמר מעלה שאלה רחבה יותר: איך הופכים טיפול דיגיטלי לחלק אמיתי משגרת מערכת הבריאות, ולמי הוא באמת נגיש.
