בספטמבר 2015 התחייבו 193 מדינות באו"ם למגר את העוני הקיצוני מכל פינה בעולם עד שנת 2030. השינוי הרטורי מ"צמצום" ל"מיגור" עוני התקבל בהתלהבות רבה, אך האם מדובר ביעד בר-השגה או בסיסמה נאה נוספת שתצטרף לרשימה ארוכה של הבטחות בינלאומיות שלא מומשו?
המאמר בוחן ביקורתית את האופן שבו העוני הקיצוני מוגדר ונמדד בזירה הבינלאומית, ומצביע על כך שרוב הציבור, ואפילו אנשי אקדמיה ופוליטיקאים, כלל אינם מודעים למורכבות שמאחורי מספר פשוט לכאורה כמו "1.25 דולר ליום". כיצד נולד קו העוני העולמי? מי החליט לאמץ מדד דולרי אחיד עבור כל מדינות העולם המתפתח, ומה משמעות הדבר מבחינת כוח פוליטי וכלכלי? המחבר בוחן את ההיסטוריה של קביעת יעדים גלובליים למאבק בעוני, החל מעשורי הפיתוח של האו"ם ועד יעדי המילניום, ומשווה בין הישגים מוצהרים לבין המציאות המורכבת יותר בשטח, תוך התייחסות למקרי בוחן ממדינות כמו בנגלדש, ניגריה וגאנה.
מהי באמת הדרך למגר עוני קיצוני "בכל מקום" עד 2030, ואילו מכשולים מבניים, פוליטיים וכלכליים עומדים בדרך? המאמר מציג ניתוח ביקורתי חד המזמין הצצה מחודשת לתוך אחד היעדים השאפתניים ביותר שהציבה הקהילה הבינלאומית לעצמה בעשור האחרון.
