סיסטיק פיברוזיס היא אחת המחלות התורשתיות השכיחות ביותר, ומעבר לפגיעה הנשימתית והעיכולית המוכרת שלה, היא משפיעה גם על חיי היומיום, על התפקוד הגופני ועל התחושה הנפשית של החולים בה. בשנים האחרונות פעילות גופנית סדירה הפכה למרכיב מוכר בטיפול הכולל במחלה, לצד תרופות ותרגילי ניקוי דרכי אוויר, אך רבים מהילדים והמתבגרים החולים עדיין נוטים לרמות פעילות נמוכות יותר מבני גילם הבריאים. השאלה המרכזית שמעסיקה חוקרים ורופאים כאחד היא כיצד בדיוק קשורה הפעילות הגופנית לאיכות החיים של החולים, ולא פחות מכך, האם היא באמת קשורה לתפקוד הריאתי שלהם, שנחשב לגורם המכריע במהלך המחלה.
מחקר שנערך במרכז ייחוס לסיסטיק פיברוזיס בצפון יוון ביקש לבחון שאלות אלו לעומק, באמצעות השוואה בין 45 ילדים ומבוגרים צעירים עם המחלה לבין 45 בני גיל ומין תואמים ללא המחלה. המשתתפים מילאו שאלונים מקובלים ומאומתים להערכת רמת הפעילות הגופנית ואיכות החיים, ועברו גם בדיקות תפקודי ריאה מתקדמות. השילוב בין הנתונים הסובייקטיביים לאובייקטיביים מאפשר הצצה מרתקת אל הקשרים המורכבים שבין הגוף, הנפש וההתמודדות היומיומית עם מחלה כרונית מתקדמת.
