בעשרים השנים האחרונות עברה הודו את אחד מתהליכי צמצום העוני הדרמטיים ביותר בהיסטוריה הכלכלית העולמית, כשמאות מיליוני בני אדם יצאו ממעגל העוני. אך מאחורי הנתונים המרשימים מסתתרות שאלות מטרידות: האם הצמיחה הכלכלית המהירה אכן חילחלה לכל שכבות האוכלוסייה באופן שווה? מה עומד בבסיס ההצלחה הזו, ומדוע חלק ניכר מהאוכלוסייה עדיין נותר במעמד פגיע וחשוף לחזרה לעוני? מאמר זה בוחן את מנועי הצמיחה שהובילו את הודו בתהליך ההתפתחות הכלכלי המרשים הזה, ומנסה להבין מדוע אזורים, מגזרים וקבוצות אוכלוסייה מסוימים נותרו מאחור בעוד אחרים שגשגו. הכותבים בוחנים לעומק שאלות כמו תפקידם היחסי של מגזרי המשק השונים בהפחתת העוני, מידת התרומה של הערים לעומת הכפרים לתהליך, ההשפעה של שוק העבודה ותנועת ההון האנושי, וכן את התפקיד המפתיע של מיקום גיאוגרפי כמנבא לרמת החיים. באמצעות ניתוח נתונים כלכליים וסטטיסטיים מקיפים על פני זמן, כולל מעקב אחר אותם משקי בית לאורך שנים, בוחן המחקר גם את סוגיית הניידות החברתית-כלכלית ואת הפערים המתמשכים בין קבוצות אוכלוסייה שונות, ובראשן קסטות ושבטים רשומים. המאמר מציע הצצה לתובנות שיכולות לעצב את מדיניות הפיתוח הבאה של הודו, ומעלה שאלות מהותיות לגבי האתגרים שעדיין ניצבים בפני המדינה בדרך להבטחת שגשוג בר קיימא לכלל אזרחיה.
Considering the benefits of hosting refugees: evidence of refugee camps influencing local labour market activity and economic welfare in Rwanda
מיליוני אנשים ברחבי העולם חיים כיום כעקורים, ורוב הפליטים בעולם מוצאים מחסה במדינות מתפתחות שכבר מתמודדות עם קשיים כלכליים משלהן. השאלה מה קורה לקהילות המארחות
