מה קורה לנפשם של אנשים שחיים מאחורי סורג ובריח, הרחק מהמשפחה, מהעבודה ומהחיים שהכירו? ברחבי העולם יש יותר מעשרה מיליון אסירים, והידוע על בריאותם הנפשית מצביע על כך שהם נפגעים יותר מהאוכלוסייה הכללית. ובכל זאת, באתיופיה, ובמיוחד בדרומה, כמעט ואין נתונים על חרדה בין כותלי הכלא ועל מה שמגביר אותה או מרגיע אותה.
המחקר הזה מבקש לברר עד כמה נפוצה החרדה בקרב אסירים בשני בתי כלא בדרום אתיופיה, ואילו מאפיינים אישיים, התנהגותיים, רפואיים ותנאי מאסר קשורים אליה. האם גיל, מקום מגורים קודם, הרגלי תנועה, מחלות, אירועי חיים קשים או אורך העונש משחקים תפקיד? ואולי דווקא עבודה בתוך הכלא עושה הבדל?
החוקרים ערכו מחקר חתך בקרב מאות אסירים שנבחרו באקראי מתוך רישומי בתי הכלא, בחלוקה יחסית לגודל כל כלא ולפי מגדר. מראיינים מיומנים העבירו להם שאלונים מובנים בשפה האמהרית, ובהם כלים מקובלים למדידת חרדה, תמיכה חברתית ואירועי חיים מלחיצים. הנתונים נותחו בשיטות סטטיסטיות שמאפשרות לבודד את תרומתו של כל גורם בנפרד. התמונה שעולה מהם נוגעת בשאלות רחבות על בריאות הנפש, על תנאי מאסר ועל מה שאפשר לעשות כדי לשפר אותם.
