כל אדם נולד בלי לדעת איך לנהוג בין בני אדם, ובכל זאת הופך עם השנים לחבר בחברה: מתנהג כמו האחרים, מדבר בשפתם, ממלא תפקידים ומחזיק בערכים משותפים. התהליך הזה, החיברות, מתחיל בחיק המשפחה, נמשך בבית הספר ובמקום העבודה, ואינו נגמר אף פעם. אבל האם מדובר בתהליך אחד או בכמה תהליכים שונים? ומה קורה כשהילד משתתף בכמה מהם בעת ובעונה אחת, כשאחד מהם מתרחש בעדינות והאחר בכפייה, אחד מתוכנן ואחר פשוט קורה?
בספרות הסוציולוגית והחינוכית קיימים לא מעט סיווגים של החיברות. יש מי שמבחין לפי הגיל, יש מי שמבחין לפי היחס של החברה לתהליך, ויש מי שמתבונן במי שמבצע אותו: משפחה, מוסד, קבוצת חברים. המאמר שואל מה מקבלים כשמניחים את כל ההגדרות האלה זו לצד זו, האם הן מתחרות או משלימות, ומה אפשר ללמוד מהמבט המשותף עליהן.
כדי לענות על השאלה נערכת סקירה של סוגי החיברות המוכרים, מהחיברות הראשונה בחיי הילד ועד החיברות המקצועית, המגדרית והזוגית, מהחיברות שמכוונת לתפקידים עתידיים ועד התהליכים שבהם אדם עוזב תפקיד ישן או לומד תפקיד חדש לגמרי. לאורך הדרך נשלפים מושגים מעולמות הסוציולוגיה, הפסיכולוגיה החברתית והחינוך, ומועלית הצעה לדרך חדשה להסתכל על כל המפה הזאת. מי שתוהה איך נעשים חברים בחברה, ולמה גם הפרטים הקטנים בחיברות חשובים, ימצא כאן מסגרת מסודרת למחשבה.






