הפרעת קשב וריכוז היא אחת האבחנות השכיחות ביותר בילדות, ושיעורי האבחון שלה בארצות הברית ממשיכים לטפס משנה לשנה. מה גרם לכך? האם מדובר בעלייה אמיתית בשכיחות, באבחון משופר, או אולי בשוק תרופות משגשג? ומה קורה כשכמעט כל המחקר והטיפול מתמקדים בתרופות, בעוד שאלת המניעה כמעט אינה נחקרת?
המאמר יוצא למסע היסטורי אל מקורות ההפרעה: מהתיאורים הראשונים של ילדים אימפולסיביים בתחילת המאה העשרים, דרך גילוי השפעתם של ממריצים, ועד להגדרות המשתנות במדריך האבחנות הפסיכיאטרי. הוא עוקב אחר הוויכוחים סביב בטיחות התרופות, אחר מחקרי המעקב הגדולים וממצאיהם לאורך השנים, ואחר ההחלטות של גופי הפיקוח.
לצד זאת המחבר בוחן גורמים שנויים בקשר ל-ADHD ושעשויים להיות רלוונטיים גם למניעה, ובהם תזונה, שינה ומתח. הוא עוסק גם בשיטות שונות להפחתת מתח, ובעיקר בשאלה אם תרגול מדיטציה יכול להציע דרך חדשה להתמודד עם ההפרעה. הסקירה נשענת על מחקרים קליניים, על דיווחים רגולטוריים ועל ספרות מדעית ממגוון תחומים.
