מה באמת הופך בית ספר לדמוקרטי? האם מדובר רק באפשרות לבחור נציגים למועצת תלמידים, או שיש בכך הרבה יותר? השאלה הזאת אינה שאלה תאורטית בלבד, אלא נוגעת ללב החוויה החינוכית של מיליוני תלמידים בכל העולם. בתי הספר לא רק מלמדים חשבון והיסטוריה, הם מעצבים אזרחים לעתיד. אם כך, כיצד ניתן למדוד עד כמה בית ספר באמת מקדם ערכים דמוקרטיים? האם יש משקל לאופן קבלת ההחלטות? לאווירה בכיתה? לתכנים שנלמדים? לחוויית ההשתתפות?
במאמרו המקיף של טרונד סולהוג, מועלית טענה מסקרנת: כדי להבין עד כמה בתי ספר דמוקרטיים באמת, יש לבחון אותם מנקודת מבט הוליסטית שמשלבת חוק, נורמות, ערכים, תרבות מוסדית וחוויות אישיות של תלמידים. במקום להסתפק בהצהרות כלליות, הוא מציע מודל אנליטי המורכב מממדים כגון עומק ורוחב ההשתתפות, טווח ההשפעה של התלמידים, מידת הסובלנות, תחושת ההגנה, הכלה וסולידריות – והקשר שלהם לחוויית האזרחות בגיל צעיר.
החוקרים שנכללו בגליון המיוחד שאליו משתייך המאמר ביקשו לבדוק שאלות אלה במצבים אמיתיים ובמדינות מגוונות. הם בחנו כיצד אקלים בית ספרי, גיוון תרבותי, זהות מינית, מעורבות בקהילות אזרחיות ואפילו תפקידה של הרגש בהוראת מדעי החברה עשויים לשקף או לחבל בעקרונות הדמוקרטיה. מה מצאו? איך כל אלה מתחברים להבניית אזרחות פעילה ולשאלות של שוויון, חירות והגנה על זכויות התלמיד?
