נערות רבות מרגישות שהגוף שלהן לא עומד בציפיות, ובעידן של רשתות חברתיות ותקשורת שמקדמות סטריאוטיפים של יופי, התחושה הזאת רק מתחזקת. במקביל, באזורים מסוימים בפרו נרשמה בשנים האחרונות עלייה במקרים של פגיעה עצמית והתנהגות אובדנית בקרב בנות. האם יש חוט שמחבר בין שני הדברים? האם הדרך שבה נערה רואה את גופה יכולה להסביר, ולו בחלקה, את הנטייה שלה לפגוע בעצמה?
המאמר בוחן שאלה שנראית מובנת מאליה, אך עד כה כמעט לא נבדקה ישירות: באיזו מידה אי שביעות רצון מהגוף מסבירה אלימות עצמית אצל מתבגרות, ואם כן, האם ההשפעה שונה בין ההיבטים השונים של התופעה, כמו גורמי סיכון, מחשבות והתנהגויות.
החוקרים פנו ל-278 תלמידות חטיבה עליונה בעיר צ'יקלאיו שבאזור למבאייקה, שנבחרו באופן אקראי מתוך אוכלוסייה של כ-1,000 תלמידות. הן מילאו שאלון לבחינת שביעות הרצון מהגוף וסולם למדידת אלימות עצמית, והנתונים נותחו בשיטות סטטיסטיות של רגרסיה. התוצאה היא מבט אמפירי נדיר על הקשר בין דימוי גוף לבריאות הנפש של נערות בהקשר תרבותי ספציפי, עם השלכות על חינוך, מניעה וטיפול.






