בעיית גוף-נפש קשורה קשר הדוק לעמדה הפילוסופית של אידיאליזם. אידיאליזם (מאנגלית: Idealism) היא ההשקפה שהמציאות היא בבסיסה מנטלית או רוחנית בטבעה, ושהעולם הפיזי הוא אשליה או ביטוי של הנפש או הרוח.
בהקשר של בעיית גוף-נפש, אידיאליזם גורס שהנפש אינה ישות נפרדת מהגוף, אלא שהגוף הוא תוצר של הנפש עצמה. על פי השקפה זו, התודעה היא לא משהו שפועל באינטראקציה עם הגוף, אלא המקור של כל המציאות הפיזיקלית.
ניתן להשוות בין אידיאליזם למטריאליזם, שהיא ההשקפה כי ממשות היא ביסודה פיזיקלית בטבע, וכי תופעות מנטליות או רוחניות ניתנות לצמצום לתופעות פיזיקליות או אינן קיימות כלל. בהקשר של בעיית גוף-נפש, המטריאליזם מצביע על כך שהנפש והגוף הן שתי ישויות מובחנות אשר פועלות זו מול זו, אך ניתן להסביר את הנפש במונחים של תהליכים פיזיים במוח.
בעיית גוף-נפש נתפסת לעיתים קרובות כבעיית מפתח בוויכוח בין אידיאליזם למטריאליזם (חומרנות), בכך שהיא מעלה שאלות על היחס בין מציאות פיזית ומציאות נפשית.
מאמר זה עוסק באידיאליזם, ובפרט באידיאליזם קוסמי, ובאפשרותו לענות על בעיית הגוף נפש.
