שיתוק מוחין הוא אחת הסיבות המובילות לנכות בילדות, אך הטיפולים הקיימים כיום, כמו פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, אינם משקמים את הרקמה העצבית הפגועה עצמה. בשנים האחרונות עולה תקווה חדשה בדמות טיפולים מבוססי תאי גזע, שיכולים תיאורטית לתקן נזק מוחי ולא רק להקל על הסימפטומים. מחקרים קודמים הראו שיפור מוטורי אחרי הזרקת תאי גזע ממקור חבל הטבור, אך נותרה שאלה מרתקת שלא נבדקה עד כה: האם הטיפול הזה משנה בפועל את מה שקורה בתוך רקמת המוח, מבחינה כימית ומטבולית?
כדי לענות על השאלה הזו, חוקרים ערכו ניסוי קליני רב-מרכזי, כפול-סמיות ומבוקר בקבוצת דמה, בו קיבלו ילדים עם שיתוק מוחין ספסטי הזרקה תוך-תקנית חד פעמית של אחד משני סוגי תאי גזע, ממקור מזנכימלי או ממקור תאים מונו-גרעיניים מדם טבורי, לצד קבוצת בקרה שקיבלה הליך דמה. לפני הטיפול ושנה אחריו נערכה בדיקת ספקטרוסקופיה פרוטונית בתהודה מגנטית, המאפשרת לבחון באופן לא פולשני מטבוליטים מוחיים המרמזים על בריאות עצבית, פעילות גליאלית ותהליכי דלקת. השאלה שבמרכז המחקר היתה האם, ואילו, שינויים ברמות המטבוליטים הללו מתרחשים בעקבות הטיפול, וכיצד הם מתקשרים למאפייני המטופלים ולשיפור התפקוד המוטורי. הממצאים, שהם הראשונים מסוגם בתחום, מציעים תמונה מורכבת ומעניינת בהרבה מתשובה פשוטה של "עובד" או "לא עובד".
