עם השנים מערכת החיסון משתנה: היא מגיבה פחות טוב לזיהומים ולחיסונים, ובמקביל נוטה לדלקת כרונית שקטה שפוגעת ברקמות. בין שחקני המפתח בשמירה על האיזון נמצאים תאי T רגולטוריים, התאים שאמורים להרגיע את התגובה החיסונית. אבל מה קורה להם עצמם כשהגוף מתבגר? והאם הם תמיד נשארים "שומרי הסף" שהכרנו בצעירותם?
המחקר הזה יוצא מנקודת מבט מעניינת: המיטוכונדריה, תחנות האנרגיה של התא, נחלשות עם הגיל, ותאים רגולטוריים תלויים בהן במיוחד. החוקרים שאלו אם אפשר לזהות בין התאים הללו תת-אוכלוסייה מסוימת שמצטברת עם ההזדקנות, ואם יש לה חתימה מיטוכונדריאלית ותכונות של הזדקנות תאית. כדי לבדוק זאת פיתחו פאנל ציטומטריית זרימה ספקטרלית רחב, שמיפה את מגוון תאי ה-CD4 בעכברים צעירים ומבוגרים ברקמות רבות. הם מדדו מסה ופוטנציאל מיטוכונדריאליים, צפו בתאים במיקרוסקופ אלקטרונים, בחנו ביטוי גנים באמצעות RNA-seq, העבירו תאים בין עכברים כדי לבחון את תפקודם בגוף חי, ובדקו גם דגימות דם מאנשים צעירים ומבוגרים.
האם תת-אוכלוסייה אחת של תאי T רגולטוריים באמת נושאת את חותם הגיל, ומה היא עושה במערכת החיסון? התשובות עשויות לשנות את הדרך שבה אנו מבינים את הקשר בין הזדקנות, מיטוכונדריה ודלקת.






