מיליוני אנשים באירופה חולקים את ביתם עם כלב, חתול, ציפור או דג. אבל האם החברה בעלת ארבע הרגליים, או הסנפירים, עושה משהו גם למוח שלנו כשאנחנו מתבגרים? ירידה קוגניטיבית עם הגיל היא אחת הסוגיות הבריאותיות והחברתיות הבוערות, והחיפוש אחר גורמים יומיומיים שעשויים להשפיע עליה נמשך. החזקת חיית מחמד קיבלה עד היום תשומת לב מעטה יחסית, והמחקרים שעסקו בה הותירו תמונה מבולבלת.
במחקר הזה נשאלת השאלה האם החזקת חיית מחמד קשורה לאופן שבו התפקוד הקוגניטיבי משתנה לאורך השנים, והאם הקשר הזה תלוי בגיל המחזיקים ובסוג החיה. החוקרים בחנו גם אם יש הבדל בין כלבים, חתולים, ציפורים ודגים, ואם בני 63 ומעלה שונים בכך מצעירים מהם בקבוצת המבוגרים.
לצורך כך נעזרו החוקרים בנתוני הסקר האירופי SHARE, שעקב אחר אנשים בני 50 ומעלה בכאחד עשר מדינות במשך כ-18 שנים ובשמונה גלי מדידה. הם בחנו זיכרון ותפקוד ניהולי של עשרות אלפי תצפיות, בעזרת מודלים סטטיסטיים רב-רמתיים שמאפשרים לעקוב אחר שינוי אצל כל אדם ואדם. מי שמסקרן אותו מה קורה כשבעל חיים נכנס למשוואה של הזדקנות מוחית, ואיזו חיה עושה את ההבדל, ימצא כאן תמונה מפתיעה ומפורטת.
